עמוד ראשי

מתוך phdforum

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

פורום תלמידי מחקר: המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית

מרכזים אקדמים: פרופ' דוד לוי-פאור ומר נתנאל פישר

פורום תלמידי מחקר מפגיש את הסטודנטים לדיון והצגה של מחקריהם. הסטודנטים וישמש כזירה של מפגש תלמידי המחקר עם סגל המחלקה וחוקרים אחרים. הקורס פתוח לכל תלמידי המחקר במחלקה, כולל תלמידי תואר שני במסלול המחקרי, ותלמידי השלמות לדוקטורט.

הסמינר הוא וולונטרי, אינו מקנה נקודות זכות בשנה זהו, ואינו חובה. עדיין אזרחות טובה ורצינות מחקרית מחייבת השתתפות.

במשך השנה יתקיימו כשמונה מפגשים. הודעה על המפגשים תתפרסם ברשימת הדואר האלקטרוני של תלמידי המחקר.

הפגישות תערכנה בימי רביעי 16.30-18.00 חדר 4326. אלא אם כן תבוא הודעה אחרת.

הרשמה: הקורס פתוח. אין צורך בהרשמה מוקדמת.


הסטודנטים שלנו

ראה כאן את הסטודנטים החדשים לדוקטורט במחלקה. כמו כן אנו שומרים דף נוסף עם תמונות, מצב לימודים ונושא המחקר של כלל הסטודנטים לדוקטורט במחלקה למדע המדינה


עצות להכנת ההרצאה והמצגת

ראה באתר כנס רבין לתלמידי מחקר.

.

תפקיד היו"ר בהכנת המפגש

תפקיד יו"ר המפגש הוא להכין את כרזת המפגש, לפרסם אותו במועמדים ובבפורמים המתאימים, לתת עצה למציג במקרה הצורך, לנהל את הדיון ולדאוג לאוירה והשתתפות טובה.

תפקיד יו"ר המפגש יעבור בין הסטודנטים לפי החלטת המרכזים האקדמיים של הפורום.



תוכנית תש"ע: סמסטר א'

מפגש ראשון: 28.11.2009

גב' נעמי פריש-אבירם, לבחור הסדרי רגולציה עצמית-למחצה: מחקר השוואתי

יום רביעי, 28 אוקטובר 2008, חדר סמינרים המחלקה למדע המדינה, 4326, 17.00-18.45


Choosing a Semi Self-Regulatory Arrangement: A Comparative Analysis

Neomi Frisch- Aviram

The adaptation of negotiated agreements among states varies tremendously. In Japan, there are over 30,000 negotiated agreements while in the United States only two national pilot programs were launched in the 1990s, generating only 78 negotiated agreements. What factors explain this significant variation in the adoption of negotiated agreements? At the core of this project lies the premise that the answer to these question should be found in the politics of negotiated agreements. Based on theories of bureaucratic decision making, we develop three testable hypotheses for the conditions that facilitate the selection of one type of a regulatory tool over others. "Capture Theory" emphasizes the role of organized interests (i.e., industry and social groups). "Principal-Agent Theory" emphasizes the role of ideological and partisan shifts in the agency’s oversight institutions, such as the Presidency, Congress, and its committees. Finally, "Reputation Theory" emphasizes that the agency itself maintains a degree of autonomy as a function of its political legitimacy. The methodology employed combines a historical-institutional analysis of the emergence of negotiated agreements in the United States, Japan, Germany and the United Kingdom. These countries were selected for their "different system designs". An attempt is made here to identify similarities/differences across the trajectories of the cases that can explain the difference in adoption of negotiated agreements across states.






מפגש שני: 20.1.2010

יום רביעי, 20 בינואר 2010, חדר סמינרים המחלקה למדע המדינה, 4326, 16:30-18:00

יו"ר המפגש: נתנאל פישר

גב' יהודית קורין: הסבר השונות בתגובות של ממשל מרכזי במדינות דמוקרטיות לאי כשירות בממשל מקומי

מטרתו של המחקר להשוות בין תגובות שונות של מדינות דמוקרטיות, במקומות שונים, לאי-כשירות בממשל מקומי, ולהסביר שונות זו על פי מספר גישות תיאורטיות. אי-כשירות בממשל מקומי מתבטאת,לעיתים, בגירעונות תקציביים מתמשכים, ובמקרים אחרים בשחיתות המונעת מן הרשות המקומית לתפקד. תגובות של ממשל מרכזי לאי-כשירות בממשל מקומי נעות מייעוץ, ליווי ופיקוח צמודים, פיטורין של ראש עיר, מינוי כונס נכסים לעיר, איחוד הרשות עם רשות מקומית אחרת, ועד השעיית הבחירות באופן זמני ומינוי פקיד ממונה במקום ראש עיר נבחר. המקרה הישראלי, בו הממשל המרכזי משעה או מבטל את הבחירות לעיריה וממנה ועדה קרואה, הוא מקרה חריג בעולם. המחקר יעשה שימוש במתודה איכותנית, כאשר המקרים הנבדקים ייבחרו לפי שיטת המערכת השונה ביותר (MDSD). איסוף הנתונים יתבצע באמצעות ראיונות טלפוניים וראיונות באמצעות מייל עם פקידי ממשל מקומי ומרכזי. הגישות התיאורטיות שישמשו כדי להסביר שונות זו, הן גישת הבחירה הרציונלית, הגישה המוסדית החדשה והגישה התרבותית-פרשנית, והמחקר יבחן אילו גישות תיאורטיות מיטיבות להסביר את השונות, וכן את חריגותה של התגובה הישראלית – מינוי ועדה קרואה. הגישה המחקרית היא ביסודה אינדוקטיבית, אך יתכן כי בשלב זה ניתן לשער כי - ככל שעולה מרכיב הדמוקרטיה המהותית בתרבות הפוליטית המקומית, כך נוטה הממשל המרכזי לתגובות של ייעוץ וליווי צמודים לרשות המקומית הכושלת; ככל שיורד מרכיב זה בתרבות הפוליטית המקומית, נוטה הממשל המרכזי לאכוף פתרונות עד כדי השעיית הבחירות ומינוי פקיד חיצוני במקום ראש עיר.

מספר מילים על יהודית: יהודית היא תלמידת מחקר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות היא עובדת כבימאית ומנהלת של תיאטרון "זמארין" – תיאטרון היסטורי מטייל. סיימה שני תארים ראשונים. האחד במחול מהאקדמיה למוסיקה ומחול, והשני בממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. כעת היא נמצאת במסלול ישיר לדוקטורט. עבודת המחקר נכתבת בהדרכת פרופ' משה מאור



מר עודד פלד: רדיקליזם פוליטי ומעבר לטרוריזם פוליטי במסגרת "פוליטיקה של עימות": בחינה השוואתית בהקשר הישראלי

 "תנועה חברתית"  (Social Movement)  היא המונח המקובל בספרות העוסקת במחאה פוליטית לתיאור מסגרות המשמשות להתגייסות ולפעולה חוץ ממסדית בתחומים מגוונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים, אקולוגיים ועוד), המיועדת לקידום אינטרסים ושינוי מדיניות, כמו גם להשגת הד תקשורתי וציבורי. במסגרת זו מקיים הציבור המתגייס לכך באופן וולונטרי, פעולות משותפות שונות ( Collective Action   על פי הספרות),  ובכלל זה שימוש ב"רפרטואר" משבש ואף אלים לעתים במסגרת "פוליטיקה של עימות"; מושג שנועד להרחיב את תחומי המחקר בסוגיה. "טרוריזם פוליטי" מיועד אף הוא להשגת אינטרסים ויעדים פוליטיים וליצירת תהודה והשפעה. אך זאת באמצעים אלימים, בדגש על פעולות חבלה ופגיעה בנפש המכוונות , לרוב, נגד קורבנות אנונימיים. זאת, כדי ליצור תחושות אימה וחוסר בטחון בציבור הרחב שישפיעו על מקבלי ההחלטות ועיצוב המדיניות. ישנם מצבים בהם טרוריזם פוליטי צומח מתנועות מחאה "נורמטיביות". זאת, עקב תהליך רדיקליזם פוליטי ואידיאולוגי הפוקד גורמים ופעילים מסוימים במסגרתן. מטרתו המרכזית של המחקר היא זיהוי גורמים המעורבים בכך.

במחקר קיימות 3 גישות מובילות לניתוח רדיקליזם פוליטי :

1. הגישה "המסורתית" מתמקדת בהיבט הנפשי-פסיכולוגי, ורואה בנטייה לאלימות וטרור פוליטי, תופעה פסיכולוגית-אישיותית מולדת המובילה לפנאטיות אידיאולוגית, חיפוש תמריצים וריגושים, רצון להשגת חשיבות ויוקרה אישית ועוד. 2. על פי גישה נגדית מדובר בבחירה רציונאלית מושכלת להשגת מטרות אסטרטגיות ו/או טקטיות מוגדרות בנקודת זמן מסוימת. זאת, לאחר תהליך בחינה של הסביבה הפוליטית ברמה הפנים-מדינתית והאזורית, וזיהוי "הזדמנויות" ו/או "איומים" במסגרתן. 3. גישה חדשה בתחום היא "הגישה הרלציונית" (Relational Approach) הבוחנת את מידת התאום והלכידות במישור הפנים-ארגוני, ובין הצדדים המעורבים בקונפליקט (תנועת המחאה מול גורמי השלטון והאכיפה), כמנבאים תהליכי רדיקליזציה ואלימות. רמה גבוהה של תאום ולכידות צפויה למנוע תהליכי הקצנה, ואילו הידרדרות באחת ו/או בשתי הרמות, תגביר את הסיכוי לכך. בהיסטוריה של מדינת ישראל היו מספר מקרים בהם תנועה פוליטית-אידיאולוגית, שמשה בסיס לצמיחת טרוריזם פוליטי. אחד הבולטים שבהם הוא הקמתה בסוף 1978 של התארגנות הטרור המוכרת כ"מחתרת היהודית" שמרבית אנשיה היו מוכרים כפעילים או מקורבים לתנועת "גוש אמונים" . מדובר במקרה בוחן משמעותי שלגביו יעשה ניסיון מחקרי לבחון איזה מבין שלוש הגישות התיאורטיות היא בעלת היכולת ההסברית הטובה והמעמיקה ביותר לתהליך הרדיקליזציה שהתקיים במסגרתו.


מספר מילים על עודד; עודד הוא תלמיד מחקר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות עבד בתפקידי דסק ומחקר במערכת הבטחון (עד 2008). את שני תאריו הראשונים סיים באוניברסיטה העברית: הראשון ביחסים בינלאומיים וההיסטוריה של המזה"ת, והשני ביחסים בינלאומיים. כיום לומד במסלול משלים למחקר לצורך כתיבת תזה ודוקטורט בהנחיית ד"ר איתן אלימי מהמח' למדע המדינה.


תוכנית פורום הדוקטורנטים בשנים קודמות

תוכנית שנת תשסח

תוכנית שנת תשסט

אתרים רלוונטיים לתלמידי דוקטורט

אתרים אחרים

כלים אישיים