תוכנית שנת תשסט

מתוך phdforum

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

תוכנית תשס"ט: סמסטר א'

מפגש ראשון: גב' ג'ני אושר, השתתפות אזרחית מורחבת ושוויון ההשתתפות: האומנם מעגל קסמים?

יום רביעי, 12 נובמבר 2008, חדר סמינרים, 4326, 16.30-18.00


ABSTRACT

?Expanded Citizen Participation and Participatory Equality: A Vicious or Virtuous ‎Circle

Scholars have raised concern regarding the potential for the expansion of new forms of citizen ‎participation to lead to increased participatory inequality in public life, as eloquently articulated ‎by Sidney Verba: “political voice may be in the center of a virtuous circle of capabilities for those ‎advantaged in society, but a vicious circle of incapabilities for the disadvantaged (2003, p.666).” ‎This presentation will outline a research project that aims to definitively address this question by ‎making three distinct contributions to current scholarship. ‎

First, a conceptual emphasis will be placed on understanding individual profiles of citizen ‎participation, and the patterns of these profiles aggregated to the national level. To understand the ‎implications of the decline in “older” forms of participation (e.g. voting) and the increase in ‎‎“newer” forms (e.g. demonstrating), it is imperative to map which social groupings are ‎participating in what kinds – and in what combination – of civic and political acts. Second, ‎participatory inequality will be mapped in relation to the older versus newer forms of ‎participation. Finally, a cross-national methodology will be utilized to gain explanatory insight ‎into whether and how institutional factors at the national level – such as democratic institutions, ‎economic factors and electoral practices – influence patterns of citizen participation. ‎

A combination of new data and new methodologies will be utilized. Regarding data, this research ‎will take advantage of relatively untapped sources of “micro-data” that provide a representative ‎sample of detailed information at the level of the individual across a fairly large number of ‎countries – specifically the 2002 European Social Survey (ESS) Citizenship, Involvement and ‎Democracy Module. Regarding methodology, individual profiles of citizen participation ‎aggregated to the national level will be analyzed using latent class analysis (LCA), while ‎hypotheses at the individual and national level will be tested using multi-level analysis (MLA). ‎


מספר מילים על ג'ני:

ג'ני אושר היא תלמידת מחקר בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית. בעשור האחרון, עבדה כמארגנת ‏קהילתית ופוליטית וכיועצת בעמותות בארצות הברית ובישראל. ג'ני סיימה את לימודי התואר הראשון במדעי ‏החברה ב-‏Harvard University‏, ואת התואר השני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.‏ עבודת הדוקטורט של ג'ני נעשית בהנחיית פרופ' יצחק גלנור ופרופ' מיכאל שלו. הצעת המחקר של ג'ני אושרה בחודש אוקטובר 2008.



המפגש השני: צורות חדשות של השתתפות פוליטית בקרב צעירים בישראל, שלומית שהינו-קסלר

יום רביעי, 24 בדצמבר 2008, חדר סמינרים, 4326, 16.30-18.00


מחקר זה מבקש להרחיב את הפרספקטיבה המושגית מצד אחד, ואת ההבנה האמפירית מצד שני, של תופעת ההשתתפות הפוליטית בקרב צעירים בישראל. הירידה במדדים המסורתיים של ההשתתפות הפוליטית, ובראשם שיעורי ההצבעה בקרב צעירים מעוררת חשש, ומוצגת בשיח הציבורי כעדות לאפטיה וחוסר אכפתיות בקרב הדור הצעיר. מנגד, ממצאי המחקר ממדינות מערביות שונות מראים כי בני הנוער אינם אדישים לענייני הכלל, וכי המחויבות לערכים דמוקרטיים עולה. חוקרים אלה טוענים כי הירידה במדדי ההשתתפות המוכרים נובעת מהתרחקות ממבנים, מסגרות ושיטות מסורתיות, וחיפוש אחר דרכים אינדיבידואליות ויצירתיות יותר להשתתפות. בהמשך לכך החלו חוקרים אחדים לנסות לזהות צורות חדשות של השתתפות פוליטית בזירות חדשות כגון צרכנות פוליטית, פעילות באינטרנט, וכן בצורות שונות של מעורבות בקהילה והתנהגויות יומיומיות. חוקרים שהלכו בכיוון זה טענו שלא רק שאין ירידה בהשתתפות הפוליטית, אלא להפך. מעורבותם של אנשים צעירים רק הולכת וגדלה.

בעיית ההשתתפות הפוליטית של צעירים מצביעה על הצורך לבחון ולהרחיב את מושג ההשתתפות הפוליטית לאור המציאות החברתית והטכנולוגית החדשה מחד, ולאור ההבנה הרחבה יותר של המושג פוליטי מאידך, ולנוכח שינוי במוקדי העוצמה החברתיים והפוליטיים. לצד הצורך להרחיב את המבט מתקיים אתגר מקביל – הצורך לקבוע עקרון שיבחין באופן אפקטיבי בין הפוליטי ל"לא פוליטי", כך שהראשון לא יאבד את משמעותו מעודף שימוש, ובכך יאבד גם מערכו האנליטי. המישור האמפירי מספק כר נרחב ביותר לפעולה, שכן עד כה נעשו מחקרים בודדים בלבד שתיארו את ההתנהגויות החדשות שלגביהן נטען כי הן צורות חדשות של השתתפות פוליטית. ועוד פחות מכך, מחקרים שהתייחסו לעולם המשמעות של הנחקרים.

בשני המישורים, המושגי והאמפירי, מבקש המחקר לברר את הקשר שבין פעולה אינדיבידואלית לבין היכולת והרצון להשפיע על קולקטיב או על קולקטיבים. המחקר מתמקד אפוא בשתי שאלות מרכזיות: מהן התופעות שניתן לראות בהן צורות חדשות ואינדיבידואליות של השתתפות פוליטית? האם צורות חדשות אלה מחזקות או מחלישות את הדמוקרטיה? האם הן מחזקות או מחלישות את יכולתם של אזרחים להשפיע? (האם הן מרחיבות את ערוצי ההשתתפות וההשפעה, או מחליפות צורות אפקטיביות ומשמעותיות יותר של השפעה?)


מספר מילים על שלומית:

תלמידת מחקר חוג למדע המדינה. בעלת תואר בוגר בהיסטוריה ומדע המדינה ומוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית. עבדה מספר שנים כרכזת מחקר ופרוייקטים ביחידה לתוכניות סגל בכיר בשירות המדינה במכון מנדל. כותבת את עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' ירון אזרחי.



המפגש השלישי: מר אליהו ספיר, כיצד מודדים את רמת הדמוקרטיה? מינימליזם, תוקף ומהימנות,

הדמוקרטיה היא תופעה פוליטית שנחקרה רבות בעשורים האחרונים. עם השנים, ובעיקר מאז סוף מלחה"ע השנייה, הפכה הגדרתה ממקסימליסטית וחובקת-כל – מנגנון ליצירת חברה צודקת ולהגשמת טוב כללי – לממוקדת ומינימליסטית, תוך הדגשת היסודות המוסדיים והפרוצדורליים של המשטר. חרף המבול המחקרי בתחום, לא ניתן להצביע על אופרציונליזציה מקובלת למדידתה.

בעשורים האחרונים חלו פיתוחים מתודולוגיים וסטטיסטיים, שיצרו קרקע פורייה למחקרים השוואתיים של תהליכי דמוקרטיזציה והתייצבות דמוקרטית מחד, ושחיקת מוסדות דמוקרטיים והתמוטטות דמוקרטית מאידך. מחקרים אלו יצאו ממגוון אופרציונליזציות למדידת רמת הדמוקרטיה, אך לרוב לא הקדישו די מאמצים לביסוס תוקף ומהימנות המדידות. השוֹנוּת באופרציונליזציות משפיעה באופן בלתי נמנע על תוצאותיהן של החקירות המדעיות, ועדיין מתקיימים בספרות ויכוחים בנוגע לתנאים המוקדמים להתרחשות שינויים משטריים. כדי להבין את השפעתם היחסית של מנבאים שונים על רמת הדמוקרטיה, יש למדוד אותה באופן תקף ומהימן ככל האפשר.

הדיון יחולק לשלושה חלקים. בראשון יוצגו האופנים השונים לסיווג משטרים, על הרצף שבין הגדרות מקסימליסטיות (תנאים הכרחיים) ומינימליסטיות (תנאי מספיק). בחלק זה תפותח הגדרה נומינלית לרמת הדמוקרטיה, שעל בסיסה תחושב מדידת המשתנה התלוי. בחלק השני יידונו באופן ביקורתי המדדים המרכזיים למדידת רמת הדמוקרטיה בהם נערך שימוש בספרות. בדיון זה יוצגו הבעיות הקונספטואליות בהגדרות הקיימות כמו גם בעיות המדידה והאגרגציה.

בחלק השלישי יוצג אינדקס חדש למדידת רמת הדמוקרטיה, המבוסס על אינדקסים מרכזיים בספרות, תוך ניסיון להתמודד עם הבעיות שנמצאו במדידות הקיימות. המדידה החדשה מכסה את מרבית מדינות העולם ומשפרת את המדידות הקיימות משום שהיא יוצאת מבסיס תיאורטי ברור, והיא מבוססת על שקלול תקף ומהימן ככל האפשר של נתונים ברי מדידה אובייקטיבית.


מספר מילים על מר אליהו ספיר:

אליהו ספיר הוא תלמיד מחקר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, בה למד גם לקראת התואר הראשון והשני. ספיר עבד מספר שנים במרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומאז 2004 מתאם את סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה האירופי בישראל (SHARE). הצעת המחקר של ספיר אושרה בינואר 2007, והוא כותב את עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' אברהם דיסקין.


.


תוכנית תשס"ט: סמסטר ב'

מפגש סיום שנה של הדוקטורנטים למדע המדינה באוניברסיטה העברית

העיר העתיקה בירושלים כטקסט פוליטי, חברתי ותרבותי

תמונות מטיול תשס"ט

אנו שמחים להזמינכם למפגש סיום שנה של הדוקטורנטים למדע המדינה באוניברסיטה העברית. ביום רביעי, 24 ביוני, בין השעות 9:15-13:00 נקיים סיור חוויתי בעיר העתיקה בירושלים בהדרכתה של אורלי פלד, דוקטורנטית במחלקה ומדריכת סיורים מנוסה בירושלים.

מתי ואיפה?

יום רביעי, 24 ביוני, נפגשים בשעה 9:15 בשער יפו.

מי שמגיע עם רכב יכול לחנות (בתשלום) בחניון של קניון אלרוב, ממילא. קוים שמגיעים קרוב לשער יפו: 30, 19 (מהר הצופים), 20, 18, 6, 13 (מהתחנה המרכזית)

תוכנית הסיור:

בסיור נתייחס לעיר העתיקה וסביבותיה כטקסט פוליטי, חברתי, תרבותי, סביבתי ועוד, לו פרשנויות שונות. הסיור יתחיל בשער יפו. נלך לאורך החלק הצפון מערבי של חומת העיר העתיקה, משער יפו לשער שכם. ניכנס לעיר העתיקה דרך שער שכם ונטפס דרך רחוב בית הבד לכיוון השוק. נסייר בכמה מן האתרים הידועים והידועים פחות שבסביבות הרובעים השונים: דיר א-סולטאן, כנסיית הקבר, המנזר המרוני ועוד. את הסיור נסיים בכנסיית המשיח בשער יפו בכיבוד ושתייה קלה.

המדריכה: אורלי פלד היא דוקטורנטית בשלב ב' במחלקה למדע המדינה. נושא עבודת הדוקטורט שלה הוא מאפייני ארגוני הסביבה בישראל - בין קבוצות אינטרס של שומרי הטבע ואיכות הסביבה לתנועה לשינוי סביבתי-חברתי והיא כותבת אותה בהנחייתו של פרופ' אבנר דה-שליט. אורלי היא מדריכת סיורים מנוסה בירושלים. בעבר שימשה כמנהלת בית ספר שדה ירושלים של החברה להגנת הטבע וכמנהלת אגף החינוך וההדרכה של החברה להגנת הטבע. כיום היא מנהלת את מחלקת ההשתלמויות בשתי"ל.

מה להביא?

בגדים נוחים להליכה, 8 ₪ כניסה לטיילת החומות (לא לשכוח כרטיס סטודנט), שתייה קרה, כובע, וכמובן, מצב רוח טוב.



יום רביעי, 10 ביוני 2009, 16.15-18.00

יו"ר: גב' קרן ווינשל-מרגל

?Technology and Social Progress: Should Technology be Limited

The case of John Gray’s Conservative Theory and Henryk Skolimowski’s Ecological Theory

Anat Itay

Technology seems to be a key element in most theories of progress. It is seldom disputed that technology generates progress in various areas of the human life. Nonetheless, each theory regards the role of technology for social progress in a different light. The role technology plays in social progress is especially important (and becomes controversial) once major technological developments such as genetic engineering, nanotechnology and robotics are considered, and therefore the debate on whether or not technology should be limited becomes a vibrant one.

The question addressed in this paper is whether society should lead and restrict technology in accordance to society's ideas of the good. Restricting technology might prevent society from crossing a line that is not included in its idea of the good, or it might be counter productive and in fact harm social progress. I analyze two theories that strongly oppose the use of technology for achieving social progress, therefore prima facie one would expect them to argue for limiting and restricting technology: John Gray’s Conservative theory, and Henryk Skolimowski’s Ecological theory.

The paper explores how is it that while expressing disenchantment with technology, and while being highly concerned with technology as a source for social progress, both Gray and Skolimowski reach the conclusion that technology need not be restricted or limited. In order to find the explanation to this dissonance, several theoretical assumptions of the two philosophers are being examined: their approach to technology, to society, and to nature. It is found that while all relevant other theoretical assumptions indicate a need for limiting technology, it is the philosophers’ approach to nature and the human role in it that allows and perhaps determines a stance against limiting technology.



עם קרן ווישל ולורה ורטון, יום רביעי, 13 במאי 2009, 16.15-18.00

יו"ר אלי ספיר



Menachem Hofnung and Keren Weinshall Margel, Judicial Setbacks Transformed into Legal Gains: Terror Cases at the High Court of Justice


It is often claimed that the Israeli High Court of Justice rarely intervenes in security-based decisions targeted to prevent terrorist activity. It is further argued that the court, while using rhetoric of human rights, sacrifices basic human rights for false claims of national security. In our research, based on empirical evaluation of cases litigated at the High Court of Justice in 2000-2008, we argue that the picture is more complex, and that the Israeli Court does indeed play a significant role in upholding human rights. Despite the fact that in most cases, the court does not overtly intervene in the decisions of the security authorities, we show that the Court's decisions on terror contain an implicit, yet no less important facet in preventing numerous harmful decisions. We further test the relationship between the overt and latent nature of the High Court’s power, and show that different political and security conditions affect the justices’ decision in terror related cases.



Laura Wharton, "Social Activists as Altruists (And Where Titmuss Comes In): Smothering the Fire They Are Trying to Kindle"


Many socially-concerned activists bemoan the unwillingness of the underprivileged to join in their political crusades. Baffled by the latter's unwillingness to take part in efforts meant for their own benefit, the lack of coordination frustrates the activists and is often cited as an explanation for the failure to better socio-economic conditions. Yet the lack of cooperation between activists and the underprivileged has plagued social movements for some time; some of the reigning conceptions about the mobilization of the poor seem to have been mishandled. A number of basic contradictions in the approach to the joining of forces – among them, altruism professed but not encouraged (and even denied), conflicting views of material motivation – are some of the embedded philosophical problems that may help explain why the well-intentioned attempts to forge elite-impoverished alliances are often stymied.


.

.


לאומיות, דת וזהות: העלייה הלא-יהודית לישראל בין שנות החמישים לשנות האלפיים, נתנאל פישר

יו"ר המפגש: מר פז כרמל

העלייה ההמונית ממדינות ברית המועצות בעשור האחרון, הביאה לישראל מאות אלפי עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. מתברר כי אין זו הפעם הראשונה שישראל מתמודדת עליית של לא-יהודים. כבר בראשית ימי המדינה התעוררה שאלת העלייה של בני משפחות המעורבות. ולאחר כעשור שאלה זו אף הביאה למשבר "מיהו יהודי" הראשון (1958). מטרת המחקר היא לבחון את דרכי ההתמודדות השונות של המדינה עם עליית לא-יהודים ולעמוד על הגורמים שהביאו לשינוי.

בשלב ראשון נבחן את מדיניות העלייה: האם ובאיזה אופן הוחלט להעלות משפחות מעורבות. נבדוק את ההתלבטויות שליוו את עיצוב המדיניות מראשיתה ואת האופן בו הוחלט "להימנע מהחלטה" עד שינוי החוק ב 1970. בשלב השני נשווה בין דרכי ההתמודדות של קליטת העלייה הלא-יהודית בשנות החמישים לעומת קליטתם בשנות התשעים והאלפיים: כיצד הגיבה החברה להליכי הטמיעה של משפחות מעורבות בתוך הקולקטיב היהודי ובאילו אופנים המדינה התערבה בהליך זה. במחקר נטען כי ישנו הבדל משמעותי בפעילות שנקטה המדינה בכדי להתמודד עם האתגרים החדשים שהוצבו לפתחה. בשלב השלישי ננסה לנתח את דרכי ההתמודדות. לטענתנו השוני בדרכי התגובה מלמד על שינויי עומק שעוברת החברה ביחס למקומה של הדת בעיצוב גבולות הקולקטיב.

.


מספר מילים על נתנאל פישר: נתנאל הוא תלמיד מחקר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות הוא עוסק בחינוך ובפרויקטים שונים בתחום הגיור. סיים את התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה, ואת התואר השני באוניברסיטה העברית. עבודת המחקר נכתבת בהדרכת פרופ' עמנואל גוטמן וד"ר אביעד הכהן (משפטים). הצעת המחקר אושרה בנובמבר 2007.

יו"ר המפגש: מר פז כרמל

יום רביעי, 1 באפריל 2009, חדר סמינרים, 4326, 16.30-18.00


.

כלים אישיים